כפי שצוין קודם, קולגן ימי מופק בעיקר מעור דגים כגון סלמון ואחרים. שימו לב עם זאת שניתן גם להפיקו מיצורים ימיים אחרים כגון ספוגי ים, כוכבי ים, ומדוזות.

שימו לב שחלק מאתרי ייצור קולגן ימי אינם משתמשים רק בעור דגים. חלקים ימיים אחרים כמו עצמות, זנבות וחלקים ימיים לא מנוצלים נוספים משמשים גם הם כמקורות.

קולגן ימי הוא למעשה מקור טוב יותר לקולגן מסוג 1. זהו סוג הקולגן השכיח ביותר בגוף האדם.

מחקרים מציעים שקולגן מסוג 1 הוא גם האפשרות הטובה יותר אם רוצים לשמור על מוצקות וגמישות העור. הוא טוב יותר בשיקום הזוהר הצעיר והנפח של העור, ולכן הוא משמש בתעשיית הקוסמטיקה במשך שנים רבות.

זמינות ביולוגית מתייחסת לאחוז של חומר (כגון תרופה או חומר מזין) שנכנס לגוף ומשמש בפועל בתהליכים המטבוליים שלו כדי שיהיה לו כל השפעה או אפקט שימושי.

ככל שהזמינות הביולוגית של חומר גבוהה יותר, כך הוא טוב יותר במתן יתרונות בריאותיים וההשפעה שלו על הבריאות גדולה יותר.

שימו לב שקולגן ימי לעיתים מפורק לפפטידים קטנים יותר, שהם כמויות שקל יותר לגוף להשתמש בהן. משמעות הדבר היא שאם אתם מחפשים הידרציה מוגברת, יותר מוצקות, וגמישות משופרת של העור כתוצאה משימוש בתוספי קולגן, אז קולגן ימי עשוי להיות האפשרות הטובה יותר עבורכם בהשוואה לקולגן בקר.

שימוש במקור קולגן זה טוב יותר לסביבה שכן הוא מנצל את כמות העצומה של חלקי דגים וחיים ימיים אחרים שאינם מנוצלים ולעיתים מושלכים ברחבי העולם.

זה מייצג סך של כ11.7 מיליון טון של חלקי חיים ימיים שמושלכים רק שנה אחרי שנה. בהשוואה לחלבון שמקורו בבקר, אלו שמקורם בדגים ובחיים ימיים בדרך כלל פולטים רק חלק קטן מהגזים החממה שנוצרים בתהליך ההפקה.

פסקטריאנים הם אלו שאינם אוכלים בשר (למשל חזיר, עוף, בקר וכו') אך כן אוכלים דגים ופירות ים כולל דגים. בקיצור, הם אינם צורכים בשר מבעלי חיים יבשתיים.

זו כמובן העדפה אישית ותפיסת עולם סובייקטיבית. על כך, שימוש בקולגן ימי הוא גם אופציה מצוינת לאנשים בתזונה כשרה, כלומר אלו שמקפידים על חוקי דת יהודיים מחמירים.

הידרוקסיפרולין הוא אחד מהרכיבים החיוניים של רקמות חיבור, דפנות כלי דם, וכמובן העור. סוג זה של קולגן הוא מקור מצוין לחומצת אמינו זו.

מחקרים מסוימים מציעים שקולגן שמקורו בדגים ובחיים ימיים טוב יותר בהפחתת קמטים, הגברת גמישות העור, ושיקום רקמות.